ג. מטרות החוק המוצע והצורך בו
סעיף 5(א)(1) לחוק הבטחת הכנסה, קובע את שיעורי גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה, ולמי שמקבל קצבת אזרח ותיק, שאירים או תלויים.
בדרך כלל, גמלת הבטחה הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה, מהווה השלמה לגמלה האוניברסלית הניתנת לפי חוק הביטוח הלאומי (קצבת אזרח ותיק), או להכנסה אחרת ממקור כלשהו (גמלאות, שכר עבודה או פנסיה, ככל שישנה). תכליתה של גמלה זו, במשולב עם הטבות הנוספות שמעניקה המדינה ורשויותיה, הינה שמירה על מינימום מחיה הולם, לרבות לאחר גיל הפרישה.
בשנים האחרונות נדרש המחוקק לנושא זה וגמלת הבטחת הכנסה לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים עודכנה מספר פעמים. כך, במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2015-2016 הועלתה גמלת הבטחת הכנסה בגיל פרישה במטרה לקרבה לשיעורי קו העוני שהיה ידוע לשנת 2013 [תוך שמירה על יחסיות בין קבוצות הגיל] ובמסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017 -2018 הוגדלו שיעורי הגמלה בשתי פעימות עד שהקצבה בשיעור הנמוך ביותר עמדה על השיעור הגובל בקו העוני של שנת 2014 (כאשר הפעימה הראשונה הינה בינואר 2017).
ברם, ועל אף תשלום הגמלאות האמורות, שיעור תחולת העוני בקרב קשישים בישראל עודו גבוה ביותר ועומד על מעל 21% (נכון לשנת 2015 וטרם הגדלת הקצבה האחרונה).
לפיכך, ועל מנת להבטיח מינימום מחיה הולם לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, מוצע לתקן את שיעורי הגמלה הנוכחים לגבי האוכלוסיות האמורות, כך ששיעור גמלה להבטחת הכנסה (בשילוב מקורות הכנסה אחרים, לרבות גמלאות) יעלה את הכנסתם בקירוב לשיעור קו העוני ["קו העוני לנפש" הינו 50% מההכנסה החציונית[1] הפנויה[2] למשפחה].
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
תתוקן התוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה וכן יתוקן טור א' בתוספת השנייה של חוק הבטחת הכנסה (באמצעות תיקון עקיף לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז – 2016
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקן המשרד, וההיבט המינהלי
עלות התיקון המוצע 662 מיליוני ₪ לשנה.
אין שינוי בעניין תקני המשרד או ההיבט המינהלי.
ו. ולהלן נוסח הצעת החוק
[1] שלחצי מהמשפחות יש הכנסה גבוהה ממנה, ולחצי נמוכה ממנה.
[2] הכנסה מעבודה, הון ונכסים, אחרי הפחתת המיסים והוספת תשלומי העברה.
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס'...)(הצמדת הגמלה בגיל פרישה לשכר הממוצע במשק), התשע"ז – 2017
תיקון חוק הבטחת הכנסה | 1. | בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980[1] (להלן – החוק העיקרי), בתוספת השנייה: | | | | |
| | | א. בכותרת המילים "- באחוזים מהסכום הבסיסי" ימחקו. ב. בטור א', אחרי המילים "לפי חוק הביטוח" יבוא " – באחוזים מהשכר הממוצע". | | | |
| | | ג. בטור ב' אחרי המילים "מי שטרם מלאו לו 55 שנים" יבוא ", שיעורי הגמלה- באחוזים מהסכום הבסיסי". | | | |
| | | ד. בטור ג' אחרי המילים "מי שמלאו לו 55 שנים" יבוא ", שיעורי הגמלה - באחוזים מהסכום הבסיסי". | | | |
תיקון עקיף בחוק ההתייעלות הכלכלית | 2. | בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017-2018), התשע"ז – 2016,[2] : | | | | |
| | 1. | במקום סעיף 108(3) יבוא: | | | |
| | | "(3) | בתוספת השנייה, במקום טור א', יבוא: | | |
| | | "טור א' | | | |
| | | "מי שהגיע לגיל הפרישה ומי שמקבל קצבת אזרח ותיק, שאירים, או תלויים לפי חוק הביטוח – באחוזים מהשכר הממוצע" | | | |
| | | אם טרם מלאו לו 70 שנים | | אם מלאו לו 70 שנים וטרם מלאו לו 80 שנים | אם מלאו לו 80 שנים |
| | | 35.71 | | 35.71 | 36.05 |
| | | 56.49 | | 56.49 | 57.04 |
| | | 66.14 | | 66.14 | 66.71 |
| | | 75.8 | | 75.8 | 76.36 |
| | | 59.82 | | 59.82 | 60.38 |
| | | 69.47 | | 69.47 | 70.04 |
| | | 59.82 | | 59.82 | 60.38 |
| | | 69.47 | | 69.47 | 70.04 |
| | 2. | בסעיף 109, במקום "ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018)", יבוא "ז' בתמוז, התשע"ז (1 ביולי 2017)". | | | |
| | 3. ב | בסעיף 110(א) במקום "עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017)", יבוא "ו' בתמוז, התשע"ז (30 ביוני 2017). | | | |
| | | | | | |
תחילה ותחולה | 3. | תחילתו של סעיף 1 לחוק זה ביום ז' בתמוז, התשע"ז (1 ביולי, 2017)(להלן – יום התחילה) והוא יחול על גמלה המשתלמת מיום התחילה ואילך | | | | |
| | | | | | |
דברי הסבר
סעיף 5(א)(1) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980, (להלן – חוק הבטחת הכנסה) קובע את שיעורי גמלת הבטחת הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה, ולמי שמקבל קצבת אזרח ותיק, שאירים או תלויים.
בדרך כלל, גמלת הבטחה הכנסה למי שהגיע לגיל פרישה, מהווה השלמה לגמלה האוניברסלית הניתנת לפי חוק הביטוח הלאומי (קצבת אזרח ותיק), או להכנסה אחרת ממקור כלשהו (גמלאות, שכר עבודה או פנסיה, ככל שישנה). תכליתן של שתי גמלאות אלו, במשולב עם הטבות הנוספות שמעניקה המדינה ורשויותיה, הינה שמירה על מינימום מחיה הולם, לרבות לאחר גיל הפרישה.
על מנת להבטיח מינימום מחיה הולם לקבוצה זו, בפרט נוכח השיעור הגבוה של תחולת העוני בקרב קשישים בישראל (מעל 21%, בשנת 2015), מוצע לתקן את שיעורי הגמלה הנוכחים לגבי האוכלוסיות האמורות, כך ששיעור גמלה להבטחת הכנסה (בשילוב מקורות הכנסה אחרים, לרבות גמלאות) יעלה את הכנסתם לשיעור קו העוני ככל שניתן [ההגדרה הנהוגה במוסד לעניין קו העוני לנפש, הינה- 50% מההכנסה החציונית[3] הפנויה[4] למשפחה].
לשם כך מוצע לתקן את טור א' בתוספת השנייה של חוק הבטחת הכנסה (באמצעות תיקון עקיף לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז – 2016 (להלן – חוק ההסדרים לשנים 2017-2018), שנוגע לגובה הקצבה למי שהגיע לגיל פרישה מעבודה או זכאי לקצבת שאירים או לקצבת תלויים.
לפי ההצעה יעודכן שיעור הגמלה המשתלמת החל מיום 1 ביולי 2017, וזאת בהתאם לשינוי הצפוי בקו העוני לשנת 2017. יצוין כי נכון ליום זה, קו העוני האחרון הידוע הוא הינו קו העוני לשנת 2015, ולפיכך, הצעת החוק מבוססת על תחשיבי תעריפי קצבאות ועלויות תקציביות לפי אומדן, המתבסס על שיעור השינוי השנתי הממוצע של קווי העוני ב-18 השנים האחרונות (3% בשנה) ונותנת מענה לשיעור קו העוני הצפוי לשנים 2016 ו- 2017.
הצעה זו צפויה להוציא ממעגל העוני כ- 190,000 משפחות של קשישים ושאירים (שהם כ-237,400 נפשות). אומדן העלות המשוער (מעבר לעלות הנובעת משינוי שיעור הגמלה בשנת 2018 לפי חוק ההסדרים לשנים 2017-2018), הוא כ-662 מיליוני ₪ בשנה. יישום ההצעה החל מהראשון ביולי 2017 כמוצע, הינו בעלות מוערכת של כ- 75 מיליוני ₪ נוספים.
עוד מבקשת ההצעה לקבוע כי לגבי מקבלי גמלת הבטחת הכנסה בגיל פרישה, שאירים או תלויים, הגמלה תעודכן לפי שיעור העלייה בשכר הממוצע (ומידי השנה, בהתאם לשיטת העדכון בהוראות סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995) וזאת באמצעות קביעת שיעור הגמלה באחוזים מהשכר הממוצע ולא כאחוזים מ"הסכום הבסיסי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, מאחר ששכר העבודה הממוצע מהווה את הרכיב העיקרי בחישוב קו העוני.
לשם כך מוצע לתקן את טור א לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה לקבוע כי שיעור הגמלה למי שהגיע לגיל פרישה מעבודה או זכאי לקצבת שאירים או לקצבת תלויים יקבע באחוזים מהשכר הממוצע ולא מהסכום הבסיסי.
[1] ס"ח התשמ"א, עמ' 30; ס"ח התשע"ד, עמ' 555.
[2] ס"ח התשע"ז, עמ' 217.
[3] שלחצי מהמשפחות יש הכנסה גבוהה ממנה, ולחצי נמוכה ממנה.
[4] הכנסה מעבודה, הון ונכסים, אחרי הפחתת המיסים והוספת תשלומי העברה.